התנועה במרחב
שלושה מושגים יסודיים של התנועה במרחב :
המרחב האישי – מתבטא במרחב סביב הגוף בו יכול האדם להגיע על ידי הנעת איבריו לכל נקודה ללא תזוזה מהבסיס עליו הוא נמצא. (הבסיס הוא חלק הגוף נושא משקל הגוף, בעמידה-כפות הרגליים, בשכיבה-הגב, בישיבה-העכוז וכפות הרגליים). זהו המרחב העוטף את חלקי הגוף מכל הכיוונים ובמרחבי הביניים. המרחב הרחוק הוא זה שניתן להגיע אליו תוך פשיטת איברים.
הכרת גבולות המרחב האישי חשובה לאומדן מרחקים, שמירה על בטיחות ולהכרת היכולת האישית הריאלית. ככל שיש תפיסה ריאלית יותר של גבולות הגוף, כן יתפקד האדם טוב יותר בשמירה על בטיחותו. הכרת המרחב האישי על פרטיו, משמשת נקודת מוצא להכרת המרחב הכללי.
המרחב האישי הנייד - המרחב המלווה את האדם לכל מקום אליו הוא נע. זוהי הטריטוריה הפרטית בה תחושת האדם טובה, הוא שולט בה והיא מאפשרת חופש תנועה בכל האיברים על פי רצונו. חדירה לטריטוריה זו, על ידי אדם לא קרוב ואהוד ולתקופה לא מוגבלת, תיצור תחושת לחץ ומוגבלות.
נקודת המוצא להתייחסות במרחב היא האדם עצמו. במרחב האישי הנייח אין משמעות לנעשה מחוץ לתחומיו, למרות המפגש עם המרחב הכללי- אין התייחסות אליו.
המרחב הכללי - מוגדר כאין סוף לגבי האדם הקטן ההולך לאיבוד בתוכו, אלא אם כן יאחז לשם התמצאות בו, בחפצים הנמצאים בו ומאפשרים הגבלתו. תפיסת חפצים אלה תלויה בחושיו.
במרחב כללי, שלא כמו במרחב האישי, אין התייחסות לבודד אלא ליחסים שבין הגופים השונים במרחב. יחסים אלה יכולים להתבטא במושגי רמות שונים, במושגי כיוונים שונים מוסכמים ולפי שושנת הרוחות במושגי מסלולים ה"מצוירים" על ידי תנועתם של גופים במרחב ובמושגי יחס כמו: בין, מעל, מתחת, בתוך, קרוב אל, רחוק מ, ליד וכולי.
בתנועה במרחב נענה על השאלה: לאן הגוף נע?
הכרת היחסים בין החפצים לבינו ובין החפצים לבין עצמם במרחב הכללי, הכרת אפשרויות התנועה במרחב זה על יסוד הכרתם במרחב האישי, מאפשרת ניעות בטוחה לשם סיפוק סקרנות ולמידה ועל ידי מניפולציה וחופש תנועה מרבי, כלומר, חשיפה מרבית לגירויים חדשים לבקרים.
לסיכום, העיסוק במרחב האישי ללא התקדמות מאפשרת תנועה מוגבלת בלבד, היא תנועת אברי הגוף השונים. לכן כשמדובר בלימוד על ידי תנועה, אנו יוצאים אמנם מהכרת פרטי המרחב האישי, אך משלבים בשלב מוקדם של הלימוד את הכרת המרחב הכללי באותם מושגים (קרוב, רחוק, למעלה, למטה), החל מהכרת המרחב סביב חפץ נייח אחד והיחסים בינו לבינינו, הכרת היחסים בינינו לבין מספר חפצים או גבולות נייחים ונעים במרחב עד להכרת היחסים בין חפצים וגבולות במרחב ללא התחשבות במקומנו כנקודת המוצא להתמצאות במרחב (לנצר, גלאור, שובל, 1984.).
שלושה מושגים יסודיים של התנועה במרחב :
המרחב האישי – מתבטא במרחב סביב הגוף בו יכול האדם להגיע על ידי הנעת איבריו לכל נקודה ללא תזוזה מהבסיס עליו הוא נמצא. (הבסיס הוא חלק הגוף נושא משקל הגוף, בעמידה-כפות הרגליים, בשכיבה-הגב, בישיבה-העכוז וכפות הרגליים). זהו המרחב העוטף את חלקי הגוף מכל הכיוונים ובמרחבי הביניים. המרחב הרחוק הוא זה שניתן להגיע אליו תוך פשיטת איברים.
הכרת גבולות המרחב האישי חשובה לאומדן מרחקים, שמירה על בטיחות ולהכרת היכולת האישית הריאלית. ככל שיש תפיסה ריאלית יותר של גבולות הגוף, כן יתפקד האדם טוב יותר בשמירה על בטיחותו. הכרת המרחב האישי על פרטיו, משמשת נקודת מוצא להכרת המרחב הכללי.
המרחב האישי הנייד - המרחב המלווה את האדם לכל מקום אליו הוא נע. זוהי הטריטוריה הפרטית בה תחושת האדם טובה, הוא שולט בה והיא מאפשרת חופש תנועה בכל האיברים על פי רצונו. חדירה לטריטוריה זו, על ידי אדם לא קרוב ואהוד ולתקופה לא מוגבלת, תיצור תחושת לחץ ומוגבלות.
נקודת המוצא להתייחסות במרחב היא האדם עצמו. במרחב האישי הנייח אין משמעות לנעשה מחוץ לתחומיו, למרות המפגש עם המרחב הכללי- אין התייחסות אליו.
המרחב הכללי - מוגדר כאין סוף לגבי האדם הקטן ההולך לאיבוד בתוכו, אלא אם כן יאחז לשם התמצאות בו, בחפצים הנמצאים בו ומאפשרים הגבלתו. תפיסת חפצים אלה תלויה בחושיו.
במרחב כללי, שלא כמו במרחב האישי, אין התייחסות לבודד אלא ליחסים שבין הגופים השונים במרחב. יחסים אלה יכולים להתבטא במושגי רמות שונים, במושגי כיוונים שונים מוסכמים ולפי שושנת הרוחות במושגי מסלולים ה"מצוירים" על ידי תנועתם של גופים במרחב ובמושגי יחס כמו: בין, מעל, מתחת, בתוך, קרוב אל, רחוק מ, ליד וכולי.
בתנועה במרחב נענה על השאלה: לאן הגוף נע?
הכרת היחסים בין החפצים לבינו ובין החפצים לבין עצמם במרחב הכללי, הכרת אפשרויות התנועה במרחב זה על יסוד הכרתם במרחב האישי, מאפשרת ניעות בטוחה לשם סיפוק סקרנות ולמידה ועל ידי מניפולציה וחופש תנועה מרבי, כלומר, חשיפה מרבית לגירויים חדשים לבקרים.
לסיכום, העיסוק במרחב האישי ללא התקדמות מאפשרת תנועה מוגבלת בלבד, היא תנועת אברי הגוף השונים. לכן כשמדובר בלימוד על ידי תנועה, אנו יוצאים אמנם מהכרת פרטי המרחב האישי, אך משלבים בשלב מוקדם של הלימוד את הכרת המרחב הכללי באותם מושגים (קרוב, רחוק, למעלה, למטה), החל מהכרת המרחב סביב חפץ נייח אחד והיחסים בינו לבינינו, הכרת היחסים בינינו לבין מספר חפצים או גבולות נייחים ונעים במרחב עד להכרת היחסים בין חפצים וגבולות במרחב ללא התחשבות במקומנו כנקודת המוצא להתמצאות במרחב (לנצר, גלאור, שובל, 1984.).
