אוריינות – הצורך הבסיסי בעידן המודרני
כתיבה בעקבות קריאת המאמר והוא לבדו לומד כאן / ג'יי הורויץ http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/Golshim19/Levado.htm
קריאת המאמר הביאה אותי להתייחס לאחת הסוגיות המעוררות מחלוקת וסערה תקשורתית בשנים האחרונות, היא מקומה של האורינות בגן הילדים.
בכפר הגלובאלי של היום, שבו תקשורת כתובה החוצה ארצות וימים היא צורך חיוני ומעשה שבשגרה עבור חלקים ניכרים מן האוכלוסייה, הולכת ועולה רמת האוריינות הדרושה לפרט. אוריינות המתבטאת בהבעה בכתב ובהבנת הנקרא, הן בשפת אם והן בשפות אחרות. בכדי להיות שותף מלא בחברה מודרנית חייב האדם להיות אורייני ולשלוט בקריאה ובכתיבה במובנן הרחב, דהיינו להבין את הנקרא, להביע את עצמו בכתב ולגלות השכלה רחבה הנקנית בעיקר דרך הכתב. בחיי היום יום על האדם המודרני להתמודד עם טקסטים משפטיים כגון חוזים, עם טקסטים כלכליים בעיתון היומי, עם הנחיות כתובות להפעלת מכשירים אלקטרוניים ותוכנות מחשב, עם גלישה באינטרנט המחייבת הבנת כותרות, ועם ספרות יפה או תקשורת כתובה בתחומי תרבות ואמנות. הבנת הנקרא של טקסטים יומיומיים או הפקתם בכתב מצריכה שליטה רבה בלשון על גווניה השונים ובסוגות שונות. (לוין, תשס"ג) תובל (2002) המעמידה במרכז את יחסי הגומלין בין הילד לסביבתו. לטענתה, אוריינות היא: "יכולתו של אדם להשתמש ב"ייצוגים על הנייר" ובייצוגים אלקטרוניים לצורך פעולת גומלין יעילה עם הסביבה ו/או עם עצמו". (תובל, 2002, בתוך קליין וגבעון, 2002). המושג "ייצוגים על נייר", מתייחס למערכות סימנים הכוללות: מילים כתובות וצורות גראפיות שונות ומגוונות, כגון: הסמלים במחשב, תמרורים, מפות, ציורים, צילומים, מערכת סימנים מתמטיים, מערכת סימנים מוזיקליים, דיאגרמות וכד'. מכאן, ניתן לראות כי העיסוק האורייני, על- פי הגדרתה של תובל, כולל הן טקסטים מילוליים והן טקסטים גראפיים לא מילוליים, המייחסים למושג אוריינות כמכלול של שפה דבורה וכתובה. מכאן ניתן להסיק שאכן ניצני האוריינות מתפתחים מן הגיל הרך ממש. חינוך לאוריינות הוא תהליך, שבאמצעותו רוכשים הלומדים את היכולת לייצר מסרים באמצעות ייצוגים שונים ומגוונים הכוללים טקסטים גרפיים מילוליים ולא מילוליים ואת היכולת להפיק משמעות ממסרים המובאים גם הם באמצעות ייצוגים שונים, וכך להשיג את מבוקשם, בהקשר חברתי נתון.
שליטה בשפה הכתובה (במובנה הרחב) מאפשרת לאדם להשיג את המטרות הבאות:
הרחבת התודעה העובדה כי הכתוב הוא בר קיימא ואינו נעלם כמו הדיבור מיד עם תום יצירתו, מאפשרת לחזור אל הטקסט ולעסוק בו בצורה ביקורתית ומהיבטים חדשים. תכונה זו מאפשרת גם פעולות מנטליות כמו רישום השערות, סקיצות ופתרון תרגילי חילוך ארוך. כן היא מייעלת פעולות מסוימות, שלא היו מתאפשרות בדרך אחרת ( לדוגמא, לזכור רשימות ארוכות).
שיתוף בין תודעות של אנשים שונים מבלי שנכחו באותו זמן ומקום. אפשרות הגישה לתודעות של אחרים היא אחד המקורות העיקריים להרחבת תודעתו של היחיד.
ניתוב תודעה ( כולל ניהול עצמי, ניתוב עצמי, ארגון עצמי, תכנון, בקרה וביקורת):
אדם רושם לעצמו לשימוש עצמי באמצעות סוגים שונים של "ייצוגים על הנייר". לדוגמא: רישום ביומן, בלוח שנה, בבלוד אישי , פייסבוק וכדומה .
לסיכום מטרות החינוך בגיל הרך הינן מתן מענה לצורכיהם של הילדים וסיוע להסתגלותם של הילדים לעולם המורכב, שבו הם נמצאים ולהתפתחותם בו. השימוש בייצוגים גרפיים לא מילוליים בעולם הגלובלי של היום, הינו נפוץ במיוחד. חובתה העיקרית של המסגרת החינוכית הנה לספק לילדים סביבה חברתית ולימודית תומכת, מאתגרת ומעשירה, שבה המבוגרים בעלי המקצוע מסייעים לילדים לרכוש מגוון של כלים תרבותיים, שבאמצעותם יוכלו הילדים להשיג את מבוקשם. הילדים ירכשו כלים שונים ומגוונים לא מפני שהם מתכוננים לכתה א', אלא מפני שאלה משרתים אותם בהווה וכך ממילא יהיו הילדים מוכנים לביה"ס. במקום לשאול, איך ללמד קריאה בגן? נשאל: "איך, מתי, באיזה מצבים ישתמשו הילדים בכלי התרבותי ששמו שפה כתובה? מהם המצבים בגן שדורשים עשייה אוריינית? מהם המצבים שבהם הפעילות תשודרג, אם היא תהפוך לאירוע אורייני?
האם כלי האינטרנט יסייע להם ברכישת הקריאה והכתיבה וכיצד נהפוך את הלומד ללומד עצמאי?
מיכל
כתיבה בעקבות קריאת המאמר והוא לבדו לומד כאן / ג'יי הורויץ http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/Golshim19/Levado.htm
קריאת המאמר הביאה אותי להתייחס לאחת הסוגיות המעוררות מחלוקת וסערה תקשורתית בשנים האחרונות, היא מקומה של האורינות בגן הילדים.
בכפר הגלובאלי של היום, שבו תקשורת כתובה החוצה ארצות וימים היא צורך חיוני ומעשה שבשגרה עבור חלקים ניכרים מן האוכלוסייה, הולכת ועולה רמת האוריינות הדרושה לפרט. אוריינות המתבטאת בהבעה בכתב ובהבנת הנקרא, הן בשפת אם והן בשפות אחרות. בכדי להיות שותף מלא בחברה מודרנית חייב האדם להיות אורייני ולשלוט בקריאה ובכתיבה במובנן הרחב, דהיינו להבין את הנקרא, להביע את עצמו בכתב ולגלות השכלה רחבה הנקנית בעיקר דרך הכתב. בחיי היום יום על האדם המודרני להתמודד עם טקסטים משפטיים כגון חוזים, עם טקסטים כלכליים בעיתון היומי, עם הנחיות כתובות להפעלת מכשירים אלקטרוניים ותוכנות מחשב, עם גלישה באינטרנט המחייבת הבנת כותרות, ועם ספרות יפה או תקשורת כתובה בתחומי תרבות ואמנות. הבנת הנקרא של טקסטים יומיומיים או הפקתם בכתב מצריכה שליטה רבה בלשון על גווניה השונים ובסוגות שונות. (לוין, תשס"ג) תובל (2002) המעמידה במרכז את יחסי הגומלין בין הילד לסביבתו. לטענתה, אוריינות היא: "יכולתו של אדם להשתמש ב"ייצוגים על הנייר" ובייצוגים אלקטרוניים לצורך פעולת גומלין יעילה עם הסביבה ו/או עם עצמו". (תובל, 2002, בתוך קליין וגבעון, 2002). המושג "ייצוגים על נייר", מתייחס למערכות סימנים הכוללות: מילים כתובות וצורות גראפיות שונות ומגוונות, כגון: הסמלים במחשב, תמרורים, מפות, ציורים, צילומים, מערכת סימנים מתמטיים, מערכת סימנים מוזיקליים, דיאגרמות וכד'. מכאן, ניתן לראות כי העיסוק האורייני, על- פי הגדרתה של תובל, כולל הן טקסטים מילוליים והן טקסטים גראפיים לא מילוליים, המייחסים למושג אוריינות כמכלול של שפה דבורה וכתובה. מכאן ניתן להסיק שאכן ניצני האוריינות מתפתחים מן הגיל הרך ממש. חינוך לאוריינות הוא תהליך, שבאמצעותו רוכשים הלומדים את היכולת לייצר מסרים באמצעות ייצוגים שונים ומגוונים הכוללים טקסטים גרפיים מילוליים ולא מילוליים ואת היכולת להפיק משמעות ממסרים המובאים גם הם באמצעות ייצוגים שונים, וכך להשיג את מבוקשם, בהקשר חברתי נתון.
שליטה בשפה הכתובה (במובנה הרחב) מאפשרת לאדם להשיג את המטרות הבאות:
הרחבת התודעה העובדה כי הכתוב הוא בר קיימא ואינו נעלם כמו הדיבור מיד עם תום יצירתו, מאפשרת לחזור אל הטקסט ולעסוק בו בצורה ביקורתית ומהיבטים חדשים. תכונה זו מאפשרת גם פעולות מנטליות כמו רישום השערות, סקיצות ופתרון תרגילי חילוך ארוך. כן היא מייעלת פעולות מסוימות, שלא היו מתאפשרות בדרך אחרת ( לדוגמא, לזכור רשימות ארוכות).
שיתוף בין תודעות של אנשים שונים מבלי שנכחו באותו זמן ומקום. אפשרות הגישה לתודעות של אחרים היא אחד המקורות העיקריים להרחבת תודעתו של היחיד.
ניתוב תודעה ( כולל ניהול עצמי, ניתוב עצמי, ארגון עצמי, תכנון, בקרה וביקורת):
אדם רושם לעצמו לשימוש עצמי באמצעות סוגים שונים של "ייצוגים על הנייר". לדוגמא: רישום ביומן, בלוח שנה, בבלוד אישי , פייסבוק וכדומה .
לסיכום מטרות החינוך בגיל הרך הינן מתן מענה לצורכיהם של הילדים וסיוע להסתגלותם של הילדים לעולם המורכב, שבו הם נמצאים ולהתפתחותם בו. השימוש בייצוגים גרפיים לא מילוליים בעולם הגלובלי של היום, הינו נפוץ במיוחד. חובתה העיקרית של המסגרת החינוכית הנה לספק לילדים סביבה חברתית ולימודית תומכת, מאתגרת ומעשירה, שבה המבוגרים בעלי המקצוע מסייעים לילדים לרכוש מגוון של כלים תרבותיים, שבאמצעותם יוכלו הילדים להשיג את מבוקשם. הילדים ירכשו כלים שונים ומגוונים לא מפני שהם מתכוננים לכתה א', אלא מפני שאלה משרתים אותם בהווה וכך ממילא יהיו הילדים מוכנים לביה"ס. במקום לשאול, איך ללמד קריאה בגן? נשאל: "איך, מתי, באיזה מצבים ישתמשו הילדים בכלי התרבותי ששמו שפה כתובה? מהם המצבים בגן שדורשים עשייה אוריינית? מהם המצבים שבהם הפעילות תשודרג, אם היא תהפוך לאירוע אורייני?
האם כלי האינטרנט יסייע להם ברכישת הקריאה והכתיבה וכיצד נהפוך את הלומד ללומד עצמאי?
מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה